תוכן

ב) וכבר נת״ל, שבאלו האחורים לא נזכר בהם מיתה, כי נשארו בעולם אצילות, משא״כ הזו״נ. וזה שארז״ל נובלות (הן) נובלות חכמה של מעלה תורה. גם במסכת דמאי אמרו, נובלות תמרה, פי׳ הענין, כי הנה אבא, הוא נקרא חכמה סתם דאצילות, ומן אבא נפלו אחוריים שלו למטה, במקום הנוקבא של אצילות כנ״ל. והנה יעקב, הוא תורה שבכתב, הנעשה מן אחוריים, הנובלות מן החכמה העליונה, שהוא אבא, כמ״ש בע״ה. ולהיות שהם דינין קשים ומרים, כי הם אחוריים החצונים שבכולם באו״א, ולכן נקרא נובלת התמרה, לשון מרירות ודינין קשין.